אלן, זמר ויוצר, ניסה לא להיות הילד שדחפו אותו להגשים את החלום של אבא אבל מהר מאוד הבין שהמקצוע בעצם בחר בו. בואו להכיר את אלן ולשמוע סיפור חיים מרתק ומעורר השראה.

בואו להכיר את אלן בוצוייר 25 מרעננה, זמר ויוצר נולד. אלן לא סתם איפה שהוא נמצא היום. אביו של אלן היה איש אשכולות. כיום הוא רופא בפנסיה ובעל ניסיון עשיר בתחום הספורט, עשה את התחרות המוכרת “איירון מן”, ניגן על פסנתר כ-70 שנה ובזכות הרעב שלו לטרוף את העולם ולעשות כל מה שמעניין ומושך אותו הוא העניק את התכונות האלו גם לילדים שלו. גם אלן כמו אביו התחיל את דרכו דווקא בתחום הספורט, שחיין מצטיין ומדריך כושר, אבל משהו שם לא היה לגמרי שלם עבורו.

אלן , ספר קצת על הרקע המשפחתי שלך.

“אני נולדתי בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, לאבא רופא בכיר ומוצלח. עלינו לישראל בשנת 2002 בגלל פשיטות הבנקים שגנבו להרבה מאוד אזרחים אתת כל הכסף מהבנק. אבא שלי הבין שהעתיד של כולנו יהיה טוב הרבה יותר אם נחיה בישראל. עלינו עם אח אחד שלי, כי השלושה האחרים כבר היו נשואים עם ילדים.”

איך גילית שדווקא המוזיקה היא הדבר שאותו אתה רוצה לטפח?

“בתחום המוזיקה היו לי הרבה עליות ומורדות. כשהייתי קטן אבא שלי לקח אותי לאופן הקלטות ושם הקלטתי את כל הפסקול של “כמעט מלאכים” (טלנובלה של כריס מורנה ששודרה בזמנו בערוץ הילדים). הורדנו את כל הקריוקי שהיה ביוטיוב הקלטנו את השירים. המפיק שהיה איתנו באולפן אמר לאבא שלי מילים שלא אשכח “ילד בגילו יודע לקלוט צלילים לעשות אומנות. זה מדהים!”.

למה אבא לקח דווקא אותך מבין האחים להקליט את השירים?

“מאז ומתמיד בטיולים אני הייתי זה ששר באוטו, אחים שלי אוהבים מאוד ממוזיקה אבל הם לא מוזיקאים. האחים שלי לקחו את הצד השני של אבא שלי ולמדו רפואה וכיום הם רופאים. כשצריך לעשות משהו מיד זה הייתי אני בתחום המוזיקלי. בשלב מסוים גם נכנסתי לקונסרבטוריון שם למדתי פיתוח קול, דברים בסיסיים כמו תיאוריה והרמוניה, פסנתר. בגיל מאוחר יוצר הבנתי שזה מה שאני אוהב.”

אז מה הייתה הבעיה?

“תראי, כמו כל ילד שאבא שלו דוחף אותו קדימה, לעשות עוד ולהצליח, גם אני קצת רציתי לעשות דווקא. הייתי ילד ובגלל שראיתי שרוצים לכוון אותי למסלול או כיוון מסוים רציתי ללכת הפוך ממה שאומרים לי וזה הרחיק אותי מהעולם הזה לתקופה מסוימת. כמו כל קלישאה, ניסיתי להתחמק מהמקצוע אבל בסוף הוא בחר בי.

מה זאת אומרת להתחמק מהמקצוע?

“אדם שאוהב לשיר ורואה את החיים שלו במסלול הזה, ילך וינסה להתקבל ללהקה צבאית, אני נלחמתי על להתקבל לקורס טיס. אני אוהבת אווירודינמיקה ונלחמתי על הקבלה לקורס טיס בשיניים. בסופו של דבר, נפלתי מטיס ולא הספקתי גם להירשם לאודישנים ללהקות הצבאיות ובסוף מצאתי את עצמי פקיד שלוש שנים. במהלך הצבא התחלתי להתבגר ולהבין קצת יותר טוב על החיים, ועל ההורים שלי. הם רוצים בטובתי ולא שום דבר אחר.”

לאן לקחת את השיעור החשוב שהצבא לימד אותך?

“אחרי שהשתחררתי מצה”ל לקח לי הרבה זמן לשים רגל על הגז. עברתי פרידה מאוד קשה, בנוסף לזה התמודדתי עם הרבה דברים קשים ושקעתי מאוד. מתוך המקום הכואב התחלתי לעבוד עם חברה שעושה אירועים והיום אני שר באירועים מטעם אותה חברה. אני מפיק סינגלים עם טל אלדסמן המנהל שלי, מוציא אותם ומתקדם מאוד בזכותו בשנה וחצי האחרונה . טל בשבילי הוא הגב שלי, בלעדיו לא הייתי יכול להגיע למקום שאני נמצא בו וזה הרבה בזכותו ובזכות הפוש המאוד גדול שנתן לי.”

מה אתה עושה היום?

“העיסוק המרכזי שלי הוא המוזיקה היום. את התחום הספורטיבי הזזתי קצת הצידה כדי לפנות את המקום והזמן למוזיקה. בבית יש לנו גן ילדים שאני עוזר בו ובעבר גם הייתי סייע בגן ועבדתי עם ילדים הרבה שנים. היום אני בעיקר מופיע באירועים – חתונות, בר או בת מצווה.”

איך אבא שלך מקבל את זה שאתה בונה לעצמך קריירה מוזיקלית?

“עם הדחיפה והרצון שאבא שלי תמיד נתן לי, לא יכולתי לצפות לתגובה אחרת מפרגון גדול. אבא שלי מאוד אוהב את העובדה שהוא היה רופא וזו הייתה סוג של הגשמה עצמית בשבילו, אבל גם לאבא שלי היה את החלום המוזיקלי שהוא לא הצליח למנף והוא ניסה בעבר לעשות דרכי את התיקון והשינוי. מעולם לא שאלתי את אבא שלי מה הוא חושב על זה אבל אני מרגיש את ההערכה שלו במיוחד שאני רואה אותו בקהל שלי בכל הופעה שאני מופיע גם אם היא בעכו.”

אם אתה מופיע, מה הסגנון המוזיקלי שלך שהקהל יראה?

“אני אוהב הרבה. R&B, פופ, ג’אז, רוק. אני אוהב את הכיוון קלאסי אפשר להגיד. לאחרונה הייתי בטורקיה הופעתי “בקלאב מד” וזה היה מיוחד ושונה לגמרי ממה שאני עושה בארץ ביום יום. אני עכשיו נמצא בתקופה של חתונות וזה אירועים שרוב האירועים הם די אותו דבר. אני מאוד אוהב את האירועים אבל בהופעות בטורקיה היה משהו אחר הקהל הגיע להנות מההופעה עצמה ולא מאירוע שבו הוא נמצא וזה הפך כל הופעה למיוחדת. התרגשתי לראות שאנשים בחו”ל מכירים גם מוזיקה ישראלית והם לא בהכרח ישראליים. היה הרבה פרגון, הקהל התחיל לרקוד ולשיר יחד איתי וזה תפס אותי ברגע מיוחד שבו לא הייתיי בטוח אם אני בכיוון הנכון או לא, ההופעות בטורקיה מאוד חיזקו לי את ההבנה שזו השליחות שלי וזה מה שאני צריך לעשות, מעבר למה שאני רוצה. השמחה על הפנים של אנשים הנתינה שלי לאנשים זה הדלק שלי למקצוע.”

היום בעוד חמש שנים, מה היית רוצה להשיג?

“שאלה קשה. בגדול, הייתי רוצה להיות אדם משפיע. אני רוצה להתפרנס בכבוד מהמקצוע שלי ולעשות שינוי. לפני כמה ימים הוצאתי שיר ואחות של חבר מאוד טוב שלי שלחה לי הודעה שהיה לה יום לא טוב בכלל ואחרי שהיא שמעה את השיר שהוצאתי המצב רוח שלה מאוד השתפר. וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות ולקהל רחב הרבה יותר. להתפרסם זו שאיפה אבל זו לא המטרה. אני רוצה בעוד חמש שנים מהיום שיהיה לי סבב הופעות שאנשים יוכלו לשמוע אותי בלייב לא רק ביוטיוב או באירועים.”

עקבו אחרי אלן לעוד מוזיקה והשראה בעמוד הטיקטוק שלו או בעמוד האינסטרגם.

ניהול ויצוג טל הנדלסמן